איך לדבר עם הילדים שלנו כדי שישתפו איתנו פעולה

האם חשבתם פעם איזו משמעות יש למלים בהן אנו משתמשים כדי לתקשר עם אחרים?

ב NLP יש מושג שנקרא הובלה עתידית.

הובלה היא למעשה משפט שמטרתו היא לסייע לאדם לעבור מהמצב הנוכחי למצב אחר.

אפשר לעשות זאת על ידי דמיון מודרך – כאשר האדם מדמיין את עצמו משיג את המטרה שלו, איך הוא מרגיש כשהוא משיג אותה, והמחשבות שעוברות לו בראש באותם רגעים.

וניתן לעשות זאת גם באמצעות השפה בה אנו משתמשים.

למשל, כאשר אנו שותלים במשפט מעין הנחה מוקדמת, קביעה סמויה (כי אנו מניחים מראש שזה הולך לקרות), זה יוצר אצל האדם השני ידיעה ברורה:

** להשתמש במלים "כש/כאשר" במקום במילה "אם":

קחו לדוגמא את המשפט הבא:

• כשתצליח במבחן במתמטיקה, עד כמה זה ישמח אותך?

למעשה, במשפט הזה יש 2 הנחות ברורות - אתה הולך להצליח במבחן, ולשמוח.

והנה דוגמא נוספת:

• כאשר תסיים את השיעורים שלך, תוכל לקבוע עם חבר/ה.

האם שמתם לב שהמילה "כאשר" יוצרת הנחה ברורה שהילד יכין את שיעורי הבית?

האם כעת אתם מבחינים שהמלים "כש/כאשר" יוצרות שיתוף פעולה, בעוד המילה "אם" עלולה ליצור התנגדות?

יש הובלות עתידיות שנעשות על ידי שאילת שאלות.

למשל השאלה "עד כמה?"

• "עד כמה ישמח אותך לדעת שהצלחת במבחן?"

או

• "עד כמה ישמח אותך לדעת שחבריך לכיתה אוהבים ומעריכים אותך?"

בשתי השאלות האלו, אצל השומע מתקבלות ידיעות ברורות:

1. הוא יצליח במבחן, ויהיה שמח.

2. חבריי לכיתה אוהבים ומעריכים אותי.

כשתתחילו להשתמש בזה עם הילדים שלכם, תוכלו לשים לב שהם משתפים אתכם יותר פעולה, ושהתקשורת בינכם נעימה יותר.

** הייתה כאן הובלה עתידית? :)